עיצוב פנים בסגנון מרוקאי מינימליסטי עכשווי
מספיק מבט חטוף בבית של ורד אוחנה, בכדי להתאהב.
פגשנו את ורד אוחנה, מומחית ליבוא מרוקאי ועוסקת בעיצוב פנים. אחד העקרונות שלה בעיצוב הבית הוא דווקא מינימליזם מרוקאי המביא את המסורתיות לידי ביטוי.
"כשהייתי בת 27, נסעתי לטיול שורשים במרוקו, זו הייתה הפעם הראשונה שלי שם. לא עניין אותי כלום, לא סיפורי היסטוריה ולא ארכיאולוגיה - רק הסתובבתי בשוק ונפעמתי מעבודות היד המרוקאיות. פשוט התאהבתי בחפצים המרוקאים, זו הייתה אהבה ממבט ראשון".
אז פשוט החלטת להביא את מרוקו הביתה?
"כל הפריטים שיש לי בבית הם ייבוא שלי ממרוקו. המנורה, המיטה, השולחן ליד המיטה, הסטנד של הבגדים, השידה, הכד, הכל הכל. כל מה שיש לי בבית והוא לא מרוקאי לא נשאר פה. תמיד אמצא משהו יותר מיוחד בסגנון מרוקאי שהוא הרבה יותר אני".
בדרך כלל כשמזכירים עיצוב בסגנון מרוקאי, לא מדובר דווקא על ריבוי צבעים ופריטים?
"לא בהכרח, כל אחד יכול למצוא לעצמו את הסגנון שהוא מתחבר אליו בתוך העיצוב המרוקאי. אני למשל מההתחלה לא אהבתי את המקושקש והעמוס, תמיד אהבתי את הנקיים יותר".
ורד בקיאה במגמות המשתנות כתוצאה מערבוב הסגנונות. לדוגמא, מעצבים אירופאים הגיעו למרוקו ואהבו את הסגנון, כך שלא סתם יש השפעה מאוד גדולה של הסגנון הנורדי במרוקו. המפגש הזה בין המודרני למסורתי, הוא שיוצר את העיצוב הייחודי המינימליסטי, ממש כמו בבית שלה.דוגמא נוספת למגמה אליה היא מתחברת, קשורה בנקודת המפגש בין מרוקו ליפן - שהרי במסורת האסתטיקה היפנית (וואבי סאבי), רואים בחוסר השלמות את היופי במלואו. זהו מוטיב שמעריך את חוסר השלמות. "כשאני רוכשת עבודות יד, לא תהיה אפילו כוס שהיא זהה לחלוטין לכוס אחרת. זה הקסם, אין בעולם עוד פריט כזה".
מה הפינה האהובה עלייך בבית?
"אני אוהבת את הפטיו שלי. כשאני פותחת את דלת הבית, יש מולי חלון גדול שמכניס את הירוק הביתה".
מה הפריט המסורתי שאת הכי גאה בו?
"הדלת של הבית. הייתי צריכה דלת ספציפית בגודל מיוחד, והיה לי חשוב שהיא תהיה עדינה ולא חרוטה מידי - כמו הלוק הכללי של הבית. זו הייתה קנייה ב-10 דק, היא פשוט הייתה בול".
יש לך טיפ עיצובי, למי שרוצה לעשות את הצעד הראשון להכניס את מרוקו הביתה?
"להכניס חמימות. גם בעיצוב מודרני, מינימליסטי ונקי, חשוב להכניס חמימות. כמו תוספת של אהיל או ואזה מגילוף עץ למשל"
אז מבחינתך, זו חייבת להיות עבודת יד?
כן. אני לא אקנה משהו שהוא לא עבודת יד ועשוי מחומרים טבעיים. זה חייב להיות ידידותי לסביבה. אני יודעת מאיפה הדברים מגיעים, מי מכין אותם ושהוא מקבל תשלום הוגן על העבודה. החלק של הקיימות, חשוב לא פחות מהאהבה שלי לפריטים עצמם".
אדריכל: ינון בן דוד
צלם: שי אפשטיין